ספטמבר 2020
סיפור לראש השנה מתוך הספר "חוכמת המזרח" של ניסים אמון,לקראת ראש שנת הדרקון הסיני, הכריז הקיסר על 3 שאלות. מי שיתן את התשובה החכמה ביותר עליהן יהיה לו ליועץ רוחני.השאלות היו?מהו הדבר הכי עשיר בעולם? מהו הדבר הכי חד בעולם? מהו הדבר הכי מתוק בעולםרבים ענו על שאלותיו של הקיסר.אשתו אמרה: העשיר בעולם- אתה הקיסר. החדה היא חכמתך והמתוק הוא הזמן שאנו מבלים יחדיומפקד חיל הפרשים ענה: העשירה בעולם- ממלכתנו.החד בעולם- הצבא שלנו. המתוק בעולם- הניצחון בקרב.אפילו התליין ניסה את מזלו וענה: העשיר הוא מי שיכול להעניק חיים ומוות. החדה בעולם היא החרב שלי שמפרידה בניהם והמתוק זה שלפעמים ברגע האחרון ניתנת חנינה.לבסוף הגיע גנן זקן וענה לקיסר: הכי עשירה היא האדמה- שהרי כל מה שיש מסביב בא מהאדמה. הכי חדה בעולם היא העין, למי שיודע לראות. והמתוקה ביותר היא השינה. אמר לילה טוב והלך לישוןהמלך בחר בגנן הזקן להיות לו ליועץ רוחני מכיוון ובניגוד לכל האחרים הוא ראה מעבר לעצמו לא הכניס את עצמו לתוך התמונה
מאחלת לנו שנה בה נכיר תודה לאדמה, שנה בה נצליח לראות נכון ולישון היטב ובעיקר שנזכור לראות מעבר לעצמנו
יולי 2020
כל קיץ קורה דבר מה
כבר כמה שנים שאני שמה לב שהקיץ מביא עמו האטה מסוימת, לפעמים גם מועקה
הכל קצת יותר עמוס. מרגיש שדברים שבדרך כלל קלים או זורמים פתאום קשים יותר
תוסיפו לזה את הקורונה והמסיכות וגם תחושה כללית שמשהו מתנהל כאן סביבנו בצורה ממש לא תומכת, ותקבלו את קיץ 2020
בהודו מציינים בהקשר הזה את שיווה- אל ההרס וההתחדשות
כנראה שבכדי ליצור משהו חדש צריך לעיתים לעבור דרך התפוררות וקריסת הקיים
מאחלת לנו שמתוך כל הכאוס הזה תגיע צמיחה חדשה ויבוא לבלוב
יוני 2020
והנה נראה שהחיים ממשיכים
הרבה נאמר ונכתב על מה הקורונה תשאיר אחריה בעולם ובחברה בה אנו חיים
אני מסתפקת בלנסות לחקור עם עצמי, מה הקורונה תשאיר בי כאדם פרטי
אני מרגישה שהתקופה הזו לימדה אותי שיעור בגמישות ואתגרה בי את הנכונות לשינוי וחוסר קיבעון
את ההבנה שגם אם נראה לי שדברים צריכים לקרות כך, לפעמים זה יכול להיות גם אחרת
מצטטת מתוך "להרבות טוב בעולם" של אסתר פלד קטע שנוגע בסכנה שתמונה ב"נדרים" שאנו נודרים
הדברים בחיים שאנו מחליטים שהם טובים / נכונים / רצויים, שככה זה צריך להיות
הסכנה שבנדר היא סכנת ההתאבנות, סכנת הניוון של הבחירה החופשית ושל שיקול הדעת
על כן אין לראותו כתשובה מוכנה מראש, אוטמטית, שמשיב האדם על סיטואציות מיידיות
מקווה שאזכור את תקופת השינוי הזו ואשכיל להגיב בכל פעם למציאות המשתנה מתוך הקשבה ותשומת לב בדיוק למה שקורה ולא מתוך נדרים קבועים מראש
אפריל 2020
המורה שלי שנוהג לומר שאנו חיים בתוך סירת וודאות קטנה שמפליגה לה באוקינוס של חוסר ודאות. אנחנו יושבים בסירה ובטוחים שאנו יודעים הכל. מדי פעם לפעם נשבר גל גדול של חוסר ודאות מהאוקינוס אל תוך סירת חיינו ומטלטל אותה
בד"כ כשאני מספרת את זה לתלמידים אני רואה אדם או שניים, שבדיוק קיבלו איזה גל חזק ומטלטל של חוסר ודאות מסתכלים עלי בעיניים נוצצות. יתר האנשים מהנהנים בנימוס ונראה ששואלים את עצמם "על מה היא מדברת?" או "למה הם כ"כ דרמתיים שם ביוגה?" בימים אלה אוקיאנוס האי ודאות מוחשי לכולנו. כולנו קיבלנו גל ממנו ששטף את סירות הודאות שלנו. מבחינת מסורת היוגה, הדרך להתמודד עם הגלים היא בעיקר להמתין. לדעת לנשום עמוק, להסכים להכיר ולקבל אותם כפי שהם. לקבל את השינוי, את חוסר הודאות ולדעת שגם זה ילך וישתנה
מרץ 2020
כולם מדברים על מסכות בימים האחרונים
פותחת בכמה מילים על מסכות
הקטע לקוח מספרו של ניסים אמון - חכמת המזרח
ניסים השתמש בדימוי של מעיל, המורה שלי בניו-יורק קרא לזה מסכות
לקחתי לי את החופש לשלב בניהם ולערוך קצת
כתינוקות נולדנו נקיים, אבל מהר מאוד ההורים והחברה הטביעו בנו מושגים וזהויות- שם, מספר זהות, דת לאום, מסורת וחוקי התנהגות מקובלים. אלה הם חומרי הגלם מהם מתגבשת האישיות שלנו. החברה האנושית מאמינה שהכרחי לכסות את התינוק במסכה של ''אישיות'' כדי להגן עליו ולרתום אותו לקהילה הרחבה שלובשת מסכות דומות. עם השנים מתווספות עוד ועוד מסכות וכך אנו מפתחים את האישיות האינדיבידואלית שלנו. אנו נקשרים למסכות ורואים בהן את
עצמנו. מטרת המסע הרוחני היא לגלות ''מי אני'' משמעו, לגלות מי חובש את המסכות
פברואר 2020
מערכת היחסים עם הזמן היא אחד הדברים המורכבים. מאוד בקלות אנו מוצאים את עצמנו בתחושה שריטה היטיבה לתאר - עבד של הזמן
עם השנים התחלתי להסתכל על הזמן כזמן פסיכולוגי- כשאני עמוסה בפנים, אני במירוץ שלא נגמר, כשמשהו מתרווח מבפנים, הזמן מקבל צורה קצת שונה והדברים מסתדרים בזמן הנכון. מצרפת ציטוט מאחד הספרים האהובים עליי. ציטוט שכבר כתבתי בעבר, אבל מדי פעם חוזרת אליו כי לעזור לעצמי לדייק. מקווה שידייק גם לכם
"יש סוד אחד גדול, שהוא עם זאת עניין של יום-יום. כל בני האדם שותפים בו, כל אחד מכירו, אבל רק בני אדם מעטים מאוד נותנים עליו אי-פעם את דעתם. רב האנשים מקבלים אותו סתם כמות-שהוא, ואינם תוהים עליו כהוא-זה. והסוד שמדובר בו הוא הזמן
למדידתו יש לוחות שנה ושעונים, אבל אין זה מלמד אותנו הרבה
שהרי, כידוע לכל, יש ששעה אחת ויחידה נראית בעניינו כנצח, ולעמת זאת, אפשר ששעה אחת תחלוף כהרף-עין. הלא זה תלוי בחוויות שחווית בתוך אותה שעה
כי זמן הוא חיים. והחיים שוכנים בלב." מתוך מומו וגנבי הזמן- מיכאל אנדה
ינואר 2020
בימים האחרונים צללתי לתוך ספרה החדש והמקסים של אורית סנגופטה על מסעותיה בעקבות היוגה. זה גרם לי לחשוב על מסעותיי שלי בהודו. הרבה אנשים שואלים אותי על מורים מומלצים בהודו. לצערי או אולי לשמחתי המפגש שלי עם מורים מהודו היה בעיקר על דרך השלילה- כך למדתי להבין מי לא מתאים לי. בשנת 2000 ביקרתי לראשונה בהודו. למדתי דתות במזרח הרחוק באוניברסיטה ורציתי לחוות מקרוב את מה שלמדתי. מצאתי את עצמי מתנסה ומבינה שאינני במקום הנכון
למזלי את המורה שלי מצאתי פה קרוב, במרחק חצי שעה נסיעה
במסע השני להודו כבר ידעתי להגיע ללא תכנית או ציפיות. מצאתי את עצמי באשרם היפיפה של שרי אורבינדו בדלהי ואחכ בהימליה. בו שהיתי כמעט חודש. שיעורי היוגה היו מצחיקים לטעמי, אך העבודה היומיומית במטבח והמדיטציה בערבים העניקו לי את השקט שחיפשתי ולימדו אותי הרבה על הקשבה. את מסעי האחרון בהודו העברתי בכפר דייגים קטן, גרתי אצל משפחה הודית, ממנה למדתי שיעורים מאלפים בהכרת תודה, בנתינה, בהתמסרות לחיים
שם הבנתי שאין לי צורך בגורו הודי ושאת השיעורים הגדולים בהודו ניתן לקבל מהחיים עצמם. שעצם השהיה בין אנשים שהרוח והאמונה מנחה אותם בתוספת התרגול האישי שלי, הם המתנה הגדולה ביותר עבורי
מאחלת לכולנו שנמצא ונדייק את הדרך שנכונה ומתאימה לנו
דצמבר 2019
ימים של התחלת החורף, של התכנסות, של הרבה בית
בבת שלמה קוראים לי ה"עיזה בדרכים" עיזה -בשל נטייתי לקפץ ולהתעקש
בדרכים- כי אני אף פעם לא בבית
בימים אלו מסתיימת בצורה רשמית חופשת הלידה שלי ואני מבינה ומעקלת את גודל השינוי שחל בי ובחיי
נרגשת שוב לחקור את עצמי במרחב חדש- מרחב של אמהות, מרחב של בית
אחרי שנים בהן חקרתי כיצד ניתן להביא את היוגה ולתרגל אותה בעולמות של הפקה וניהול
מזמינה את עצמי להביא את היוגה למרחב של הורות
לומדת להתבונן בבתי גדלה, בלי לנסות לשנות, בלי יותר מדי מילים, פשוט להיות שם
בניסיון ליצור עבורה מרחבים של שקט וללמד אותה ואולי בכלל ללמוד ממנה
את היכולת להיות בתשומת לב
מאחלת לכולנו שנזכור שהחיים הם תרגול
הם תמיד יביאו לנו את התרגול שנחוץ לנו כרגע ואם נסכים לתרגל, זה אף פעם לא יהיה משעמם
אוקטובר 2019
המייל הפעם מוקדש לנשים שלא מצליחות להיכנס להריון- אשמח ואודה אם תוכלו להעביר לנשים רלוונטיות
לקח לי הרבה זמן לעכל ולרצות לחלוק את התהליך המורכב שחוויתי מול טיפולי הפוריות שעברתי
הסיבה שהיה חשוב לי לדבר על זה בפתיחות מול מצלמה, היתה התחושה שאין מספיק קולות שמייצגים את הקושי. ואין בארץ כמעט לגיטימיות לנשים להגיד שזה גדול עליהן - שהטיפולים האלה לא מתאימים להן. רציתי לחלוק את המסע שהביא אותי להחלטה להפסיק את הטיפולים ואת האופציות האחרות שנפתחו בפני.
מצרפת את הראיון ושולחת כוחות לכל הנשים שבדרך
ומאחלת שנה פוריה כרימון בכל התחומים
ספטמבר 2019
הורדתי הילוך. מה ששנים של יוגה לא הצליחו ללמד אותי
מלמדת אותי שדה קטנה ומתוקה שהתפרצה לחיי והפכה אותם לחלוטין
זה כיף! ומאתגר! כל יום מביא איתו אינסוף שיעורים של כאן ועכשיו
של לשחרר תוכניות ולזרום עם מה שיש, של להתבונן על דפוסים בחיוך
ובעיקר של לבחור. לבחור להנות מכל רגע. גם מהרגעים הקשים
כי שמחה היא בחירה וחשוב מאוד להזכיר לעצמנו את זה
אוגוסט 2019
כמה מילים על תרגול אישי
בשבוע האחרון השתנו חיי מהקצה אל הקצה
ברגע אחד הפכתי לאמא. בלי הריון, בלי בטן, בלי צירים - ברגע אחד
ממש כאילו הגיעה החסידה והנה אני אמא! לילדה מדהימה
מיותר לתאר את השינוי המטורף שהתרחש בחיי
ובתוך כל הכאוס הזה- בקבוקים, אמבטיות, ספונג'ה, חיתולים
בערך ב5 אני פותחת את היום- לפני שההמולה מתחילה, לפני השמש לפני הבכי של הבוקר
היום מתחיל עם כמה רגעים של תרגול. לפעמים זה שעה :) לפעמים 10 דקות
אבל הרגעים האלה הם קסומים וממלאים אותי בכוחות. ממליצה בחום
יולי 2019
רוצה לשתף בפרויקט, שמעסיק אותי מאוד בחודשים האחרונים
מצאתי את עצמי מוציאה תרגום לספר סיני עתיק לאור
אם אתם שואלים את עצמכם - איך זה קרה לי? לפני מותה של אמי היא השאירה לי ירושה.
היא הכניסה אותי בסוד האי צ'ינג- ספר סיני עתיק, שעוזר לנו לקבל החלטות בחיים
לימדה אותי להשתמש בו וביקשה שאעזור לה להוציא אותו לאור...ואז היא מתה.
בהתחלה רציתי להדחיק את הנושא. הרגשתי שיש לי מספיק עיסוקים גם בלי להוציא ספרים עתיקים לאור ולא היה ברור לי איך אני אמורה להתמודד עם ה"תיק" הזה
אך בשלב מסוים הבנתי שזה מסוג הדברים שלא כדאי לדחות
כשהתחלתי לצלול אל תוך הטקסט שאמי השאירה לי, גיליתי שהיא השאירה לי מתנה מדהימה
ששנים של התעמקות בפילוסופיה של היוגה הכינו אותי לעבודה עם שפת הסימנים של הספר המיוחד הזה
ושבדומה לאמי, ממש חשוב לי לחלוק את הספר עם כמה שיותר אנשים... כי אני בטוחה שהוא יכול לעזור להם...כפי שהוא עוזר לי
מצרפת כאן בהתרגשות את ההדסטארט לספר- http://bit.ly/2lL5Vh2
ממש אשמח ואודה אם תקחו חלק :)
יוני 2019
כבר כמה שנים שאני מתבוננת במערכת היחסים המורכבת שיש לי בין עשייה והרפייה
הרבה שנים שאני מעבירה על כך סדנאות ותמיד מרגישה שאני בעיקר מנסה ללמד את עצמי
זה ממש לא מובן מאליו מבחינתי ללמוד להרפות. כל פעם אני נדהמת מחדש כמה זה עדיין רחוק ממני
כותבת לכם כמה שורות מיוון. שוכבת פה במיטה, מול נוף מדהים ונזכרת שמי שלא יודע להרפות בזמן, החיים החכמים מגיעים ומכריחים אותו
ויפה שעה אחת קודם
מאי 2019
חולקת כמה מילים על פרוייקט מיוחד שאני שמחה להיות חלק ממנו
כבר שלושה חודשים שאת ימי ראשון אחה"צ אני מבלה בבית כלא. אני מלמדת שם קבוצה של כעשרים אסירים. רובם במאסרים ממושכים מאוד
אינני יודעת מה הם עשו בשביל להגיע לשם ומשתדלת לא לשאול. רוצה לראות רק אנשים. מפגש של עיניים, של נשימה, של תרגול משותף
מביאה להם מעבר לתנוחות, נושאים לשיחה- קארמה, חשיבות הנשימה, היכולת לעצור ולהמתין, ישיבה שקטה
שומעת מהם שבימים של תרגול, הישנים טוב יותר וכמה הם מחכים לשוואסנה בתום השיעור. רואה איך תנוחות שבהתחלה היו מביכות או קשות הופכות לשגרה
כבר שלושה חודשים שאני שם, וכל פעם מחדש, הרגע הזה שהדלת נסגרת מאחורי ואני "יוצאת לחופשי" ממלא אותי בהכרת תודה, שקשה לי להסביר
כל נסיעה באוטו מרגישה זכות, כל פעם שאני נכנסת לים אני מודה על כך שזה מתאפשר לי
רוצה להודות לליאורה קסל ושרון רוט מ"יוגה לכל" שפתחו לי דלת ועזרו לי להכיר צדדים חדשים בהוראה ובעצמי
לפרטים נוספים על הפרוייקט : https://www.yogaforall.org.il/copy-of-home
**********************************************************************
אם ברצונך לתרום לפרוייקט המדהים הזה [email protected]
אפריל 2019
כמה מילים על בחירות ועל יוגה
מבחינת היוגה - כל רגע בחיים הוא רגע של בחירה, מדובר כאן על בחירה במובן העמוק ביותר.
בחירה איך לקבל את מה שיש... האם להכיר תודה או להתבאס, האם לפעול או להמתין
עד כמה שאני מבינה את המסורת הזאת, בכלל לא מדובר על תשובות מוחלטות
במידה ונהיה בתשומת לב באותו הרגע, נדע בדיוק מה היא הבחירה ההולמת באותו הרגע.... אבל חשוב להכיר בזה שאנו בוחרים- כל הזמן
ובקשר לבחירות הקרבות, ההרגשה שלי בשנים האחרונות, שדווקא אנשי האמצע, נוטים להישאר בבית ולא לבחור
אותי זה מעציב, זה משאיר אותנו עם לא מעט קיצון
מקווה שכולנו ננצל את הזכות והחובה שלנו לבחור גם ביום שלישי וגם בכל רגע ורגע
ובכך בעצם ניקח אחריות על החיים שלנו, גם במדינה וגם בכל רגע ורגע
מרץ 2019
כותבת ביום הולדתה של אמי זכרונה לברכה, ומקדישה לה באהבה
מילים של הדלאי למה והארכיבישוף טוטו מתוך הספר המקסים "ספר האושר" שבצורה קצת משעשעת מדבר בעיקר על קשיים וסבל
מעניין להבין את הקו הדק המחבר בין השניים - האושר והסבל, לראות איך יש מקום לשניהם וכיצד במידה מסויימת הם תומכים האחד בשני
פעמים רבות אנו חשים שהסבל מטביע אותנו או שלא יגמר לעולם, אבל אם נוכל להפנים שגם הסבל יחלוף"
או כמאמר הבודהיסטים שהוא אינו קבוע, נוכל לשרוד את הקשיים יותר בקלות ואולי גם להעריך את מה שניתן ללמוד מהם, למצוא
בהם משמעות, כדי שנצא מהחוויה אצילי נפש ולא מרי נפש. מתהומות של סבל ניתן להגיע גם לפסגות של אושר
הנזיר והמלומד הבודהיסטי שנטידווה תיאר את מעלות הסבל. בזכות ההלם שגורם הסבל, אנו משילים מעצמנו את היוהרה
הסבל מוליד חמלה כלפי כל אדם אחר שסובל ובזכותו אנחנו נמנעים ממעשים שיגרמו סבל לאחרים" הוצאת כתר
ינואר 2019
בספר סידהרתה של הרמן הסה כתוב על 3 איכויות עיקריות המאפיינות את מי שיש לו תרגול כדרך חיים
היכולת להמתין, היכולת לצום (לא להיות נשלט ע"י התשוקה לעונג) והיכולת לשלוט במחשבה
אומרים שמי שיש לו אותן, מפצח את סוד החיים והכל כבר מגיע אליו
מרגישה שהחיים מזמנים לי אינסוף של שיעורים באיכות הראשונה- להמתין
וכמה לא טריביאלי זה להמתין
אני מתנסה בזה. מעניין מה יגיע...? כנראה שנותר רק ....לחכות
דצמבר 2018
רוצה לסכם את 2018, שבהחלט היתה השנה המאתגרת ביותר שחוויתי בחיי עד כה
עם מילותיו של באגוואן רג'ניש (אושו) שמילאו אותי השראה בימים קשים (בעריכה קלה) מקווה שימלאו גם אתכם
אנשים שואלים מדוע קיים העולם אם אלוהיו הוא נגדו; ולמה אלוהים זורק אותנו אל תוך העולם, אל תוך הקארמה, החטאים, הטעויות? מדוע הוא זורק אותנו? הוא יכול לגאול אותנו
זה בלתי אפשרי
בדרך זו נהיה רדודים ומלאכותים. עליך להיזרק לפינה הרחוקה ביותר של העולם, ואז תשוב. בשיבה הזו ישנו משהו- משהו זה, הוא גיבוש הווייתך
האומץ הרב ביותר הדרוש לך בעולם, הוא לקבל את מה שהחיים מציעים לך. לקבל זאת בצניעות עמוקה. כמתנה. גם את הדברים שהחברה קוראת להם מוטעים ורעים
כשאדם נע בסמטאות החשוכות של החיים, עיניו מסתגלות והוא מתחיל לראות את האור גם בחושך. יופי נמצא גם בלילה החשוך ביותר
אם בלילה החשוך ביותר תוכל לראות את הבוקר
אז ישנו יופי, אז השגת
אם בשפל הגדול ביותר תוכל לראות את הרם
אז הפכת להיות אמן של החיים
מתוך הטנטרה ההבנה העילאית
אוקטובר 2018
למדונה יש שיר שמלווה אותי כבר הרבה שנים, זה הולך ככה
I'm traveling down this road, watching the signs as I go
I think I'd follow the sun, isn't everyone just
traveling down their own road watching the signs as they go
I think I'd follow my heart- it's a very good place to start
וככה המסע שלי ממשיך, לפעמים זה מסע עמוק פנימה – להבין מה אני רוצה ומה אני צריכה, את מה צריך להניע וממה צריך להרפות
ולפעמים החוצה- נופים חדשים, אנשים שונים, שמשקפים לי את כל מה שקורה אצלי בפנים
מה שבטוח, זה משתנה כל הזמן ולרגע לא משעמם פה
ולמרות שחשבתי שזה הזמן לנסיעה גדולה, גיליתי שהמסע האמיתי כנראה מחכה לי דווקא פה
אז מצרפת כמה דברים שקורים בזמן הקרוב. מוזמנים להצטרף
ספטמבר 2018
פעם בכמה שנים זה קורה לי
אני מתחילה להרגיש כאילו הר געש קטן מתעורר בתוכי ואני יודעת שעוד רגע זה יצא החוצה... ויתרחש שינוי גדול
כשזה קורה אני מרגישה בדרך כלל, שאני כמו צופה בסרט בו הדברים קורים למישהו אחר, וכל מה שנשאר לי, זה לבצע את הפרוצדורות שמלוות את השינוי
אני זוכרת את התחושה הזאת בתוכי מהתקופה לפני שהקמתי את סטודיו נעים וגם מלפני שמכרתי אותו. לפני שהעברתי הלאה את יוגה ערבה והנה שוב הלבה שבבטן שלי מתחילה לרעוד
כנראה שבקרוב יגיע השינוי הבא
ועד אז ...החודשים הקרובים מלאים בסדנאות
אוגוסט 2018
זרעי קיץ , נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ , באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות
אני בימים של הרבה מדבר (לא נודע) סביבי ובתוכי
הרבה שנים שאני מכניסה באופן קבוע את המדבר לחיי...אולי כדי להזכיר לעצמי שהלא נודע נמצא שם תמיד. וגם השקט נמצא שם תמיד... והחוכמה היא כנראה לקבל ולתת מקום לשניהם. לעומס ולאי הנוחות שהלא נודע מביא אלינו לעיתים ...ולשקט שנמצא שם תמיד למטה מתחת לכל הדברים
בינתיים, אני מתבוננת ברוחות הקיץ ומנסה להבין, איזה קיץ הולך להיות
אחרי שגלי הקיץ יעברו אני מתחילה שנה של הרבה פעילות
מאי 2018
כבר הרבה זמן שלא כתבתי
במהלך השנים אני בוחנת את מערכת היחסים העדינה בין יוגה לבין שיווק של יוגה
אני מאמינה שכל מורה, בודק ובונה לו את ה"אני מאמין" האישי שלו בנושא המורכב הזה
מתוך שנים של בדיקה עם עצמי, הגעתי עם עצמי להבנה, שכשאני במקום שקט, אני יכולה לחלוק את הדברים שאני עושה בשמחה ובכיף ולא להרגיש שאני משווקת או דוחפת
ובתקווה, זה גם מתקבל כך
לעומת זאת, כשאני מנסה לעשות בכוח, כי הגיע סוף החודש או כי יש סדנה ממש בקרוב וחייבים, זה יוצא לי קצת עקום
בשנים האחרונות הבנתי שבמקרים האלה אני מעדיפה פשוט להרפות ולא לכתוב, להמתין לרגע שהרוח שוב תנשוף לי במפרשים ואז לכתוב בכיף
זה בהחלט מקום מעניין לניסוי ותהיה
מרץ 2018
כותבת לכם בהשראת מפגש בו הייתי אתמול עם פרסד רגנקר, מורה הודי מקסים, שמגיע לארץ פעם בשנה.
פרסד דיבר על החשיבות של הרחבת התרגול מעבר לתנוחות, לעבר תרגולי נשימה, מדיטציה, הפילוסופיה של היוגה וגם אל תוך החיים עצמם.
פרסד הזכיר, שמטרת התרגול היא למצוא מקום של שלווה שתמיד נמצא בתוכנו ואינו תלוי בנסיבות.
למקום כזה, לא בטוח שאפשר להגיע מתרגול של תנוחות בלבד....
אם אתם מתרגלים כבר תקופה (שנה ומעלה) ומרגישים שמה שתיארתי פה נוגע בכם והייתם רוצים להיחשף ולהעמיק ברבדים השונים של היוגה,
אתם מוזמנים בסופ"ש הקרוב (16-17 למרץ) לכנס השנתי של ארגון מורי היוגה ביפו.
פרסד יהיה שם ועוד כ30 מורים בכירים מהארץ והעולם. וגם אני מלמדת שם שיעור עם יותם.
חשוב לציין שהיום ב12:00 מסתיימת ההרשמה האינטרנטית לכנס!
מי שלא מספיק...מוזמן להצטרף אלינו לאירוע עצמו.
* אך הכרטיסים שימכרו בקופות יהיו טיפה יותר יקרים.
פברואר 2018
את השנה התחלתי בסדנה עם פול הארווי, מורה ותיק מאוד לויני יוגה
ספגתי ממנו הרבה דברי חוכמה. במיוחד נשאר איתי הרהור שהוא חלק איתנו על הצועדים בדרך היוגה והמודעות. הוא אמר שבד"כ מאוד נהוג במחוזותינו להיות קפדנים מאוד על כל מה שנכנס לנו לתוך הפה (מזון אורגני, טבעונות ואופנות תזונתיות שונות). פול אמר שככל שחולפות השנים, הוא חושב שאם הצועדים בדרך יקדישו אותה מידה של תשומת לב, גם למה שיוצא לנו מהפה ולא רק למה שנכנס, נהיה כולנו הרבה יותר מאושרים. זה בהחלט עורר בי הרבה השראה ואני מרגישה שלפחות מבחינתי יש כאן הזמנה חשובה לתרגול בנושא
ינואר 2018
כמי שחיה קרוב לטבע, אני מרגישה בימים אלו את האיכויות המיוחדות של החורף.
זמן של זריעת זרעים, של התכנסות, של דגירה.
מזמינה את עצמי ואתכם להחליט אילו זרעים נרצה לזרוע השנה...
בידיעה שמה שנזרע עכשיו, ינבט, ילבלב וייפרח בשנה הקרובה.
דצמבר 2017
חודש דצמבר מביא איתו ימים הקצרים, שמקיפים אותנו בהרבה שעות חושך
זה זמן מצוין להתכנס ולתת מקום למה, שנמצא בפנים
אך בו זמנית, כדי למצוא מקום של איזון לכל החושך הזה, זה זמן שחשוב להאיר בו
להאיר לעצמנו (לפנק את עצמנו בדברים שמשמחים אותנו) ואם נשאר לנו קצת אור אקסטרה...אז גם להאיר סביבנו
סיפור לראש השנה מתוך הספר "חוכמת המזרח" של ניסים אמון,לקראת ראש שנת הדרקון הסיני, הכריז הקיסר על 3 שאלות. מי שיתן את התשובה החכמה ביותר עליהן יהיה לו ליועץ רוחני.השאלות היו?מהו הדבר הכי עשיר בעולם? מהו הדבר הכי חד בעולם? מהו הדבר הכי מתוק בעולםרבים ענו על שאלותיו של הקיסר.אשתו אמרה: העשיר בעולם- אתה הקיסר. החדה היא חכמתך והמתוק הוא הזמן שאנו מבלים יחדיומפקד חיל הפרשים ענה: העשירה בעולם- ממלכתנו.החד בעולם- הצבא שלנו. המתוק בעולם- הניצחון בקרב.אפילו התליין ניסה את מזלו וענה: העשיר הוא מי שיכול להעניק חיים ומוות. החדה בעולם היא החרב שלי שמפרידה בניהם והמתוק זה שלפעמים ברגע האחרון ניתנת חנינה.לבסוף הגיע גנן זקן וענה לקיסר: הכי עשירה היא האדמה- שהרי כל מה שיש מסביב בא מהאדמה. הכי חדה בעולם היא העין, למי שיודע לראות. והמתוקה ביותר היא השינה. אמר לילה טוב והלך לישוןהמלך בחר בגנן הזקן להיות לו ליועץ רוחני מכיוון ובניגוד לכל האחרים הוא ראה מעבר לעצמו לא הכניס את עצמו לתוך התמונה
מאחלת לנו שנה בה נכיר תודה לאדמה, שנה בה נצליח לראות נכון ולישון היטב ובעיקר שנזכור לראות מעבר לעצמנו
יולי 2020
כל קיץ קורה דבר מה
כבר כמה שנים שאני שמה לב שהקיץ מביא עמו האטה מסוימת, לפעמים גם מועקה
הכל קצת יותר עמוס. מרגיש שדברים שבדרך כלל קלים או זורמים פתאום קשים יותר
תוסיפו לזה את הקורונה והמסיכות וגם תחושה כללית שמשהו מתנהל כאן סביבנו בצורה ממש לא תומכת, ותקבלו את קיץ 2020
בהודו מציינים בהקשר הזה את שיווה- אל ההרס וההתחדשות
כנראה שבכדי ליצור משהו חדש צריך לעיתים לעבור דרך התפוררות וקריסת הקיים
מאחלת לנו שמתוך כל הכאוס הזה תגיע צמיחה חדשה ויבוא לבלוב
יוני 2020
והנה נראה שהחיים ממשיכים
הרבה נאמר ונכתב על מה הקורונה תשאיר אחריה בעולם ובחברה בה אנו חיים
אני מסתפקת בלנסות לחקור עם עצמי, מה הקורונה תשאיר בי כאדם פרטי
אני מרגישה שהתקופה הזו לימדה אותי שיעור בגמישות ואתגרה בי את הנכונות לשינוי וחוסר קיבעון
את ההבנה שגם אם נראה לי שדברים צריכים לקרות כך, לפעמים זה יכול להיות גם אחרת
מצטטת מתוך "להרבות טוב בעולם" של אסתר פלד קטע שנוגע בסכנה שתמונה ב"נדרים" שאנו נודרים
הדברים בחיים שאנו מחליטים שהם טובים / נכונים / רצויים, שככה זה צריך להיות
הסכנה שבנדר היא סכנת ההתאבנות, סכנת הניוון של הבחירה החופשית ושל שיקול הדעת
על כן אין לראותו כתשובה מוכנה מראש, אוטמטית, שמשיב האדם על סיטואציות מיידיות
מקווה שאזכור את תקופת השינוי הזו ואשכיל להגיב בכל פעם למציאות המשתנה מתוך הקשבה ותשומת לב בדיוק למה שקורה ולא מתוך נדרים קבועים מראש
אפריל 2020
המורה שלי שנוהג לומר שאנו חיים בתוך סירת וודאות קטנה שמפליגה לה באוקינוס של חוסר ודאות. אנחנו יושבים בסירה ובטוחים שאנו יודעים הכל. מדי פעם לפעם נשבר גל גדול של חוסר ודאות מהאוקינוס אל תוך סירת חיינו ומטלטל אותה
בד"כ כשאני מספרת את זה לתלמידים אני רואה אדם או שניים, שבדיוק קיבלו איזה גל חזק ומטלטל של חוסר ודאות מסתכלים עלי בעיניים נוצצות. יתר האנשים מהנהנים בנימוס ונראה ששואלים את עצמם "על מה היא מדברת?" או "למה הם כ"כ דרמתיים שם ביוגה?" בימים אלה אוקיאנוס האי ודאות מוחשי לכולנו. כולנו קיבלנו גל ממנו ששטף את סירות הודאות שלנו. מבחינת מסורת היוגה, הדרך להתמודד עם הגלים היא בעיקר להמתין. לדעת לנשום עמוק, להסכים להכיר ולקבל אותם כפי שהם. לקבל את השינוי, את חוסר הודאות ולדעת שגם זה ילך וישתנה
מרץ 2020
כולם מדברים על מסכות בימים האחרונים
פותחת בכמה מילים על מסכות
הקטע לקוח מספרו של ניסים אמון - חכמת המזרח
ניסים השתמש בדימוי של מעיל, המורה שלי בניו-יורק קרא לזה מסכות
לקחתי לי את החופש לשלב בניהם ולערוך קצת
כתינוקות נולדנו נקיים, אבל מהר מאוד ההורים והחברה הטביעו בנו מושגים וזהויות- שם, מספר זהות, דת לאום, מסורת וחוקי התנהגות מקובלים. אלה הם חומרי הגלם מהם מתגבשת האישיות שלנו. החברה האנושית מאמינה שהכרחי לכסות את התינוק במסכה של ''אישיות'' כדי להגן עליו ולרתום אותו לקהילה הרחבה שלובשת מסכות דומות. עם השנים מתווספות עוד ועוד מסכות וכך אנו מפתחים את האישיות האינדיבידואלית שלנו. אנו נקשרים למסכות ורואים בהן את
עצמנו. מטרת המסע הרוחני היא לגלות ''מי אני'' משמעו, לגלות מי חובש את המסכות
פברואר 2020
מערכת היחסים עם הזמן היא אחד הדברים המורכבים. מאוד בקלות אנו מוצאים את עצמנו בתחושה שריטה היטיבה לתאר - עבד של הזמן
עם השנים התחלתי להסתכל על הזמן כזמן פסיכולוגי- כשאני עמוסה בפנים, אני במירוץ שלא נגמר, כשמשהו מתרווח מבפנים, הזמן מקבל צורה קצת שונה והדברים מסתדרים בזמן הנכון. מצרפת ציטוט מאחד הספרים האהובים עליי. ציטוט שכבר כתבתי בעבר, אבל מדי פעם חוזרת אליו כי לעזור לעצמי לדייק. מקווה שידייק גם לכם
"יש סוד אחד גדול, שהוא עם זאת עניין של יום-יום. כל בני האדם שותפים בו, כל אחד מכירו, אבל רק בני אדם מעטים מאוד נותנים עליו אי-פעם את דעתם. רב האנשים מקבלים אותו סתם כמות-שהוא, ואינם תוהים עליו כהוא-זה. והסוד שמדובר בו הוא הזמן
למדידתו יש לוחות שנה ושעונים, אבל אין זה מלמד אותנו הרבה
שהרי, כידוע לכל, יש ששעה אחת ויחידה נראית בעניינו כנצח, ולעמת זאת, אפשר ששעה אחת תחלוף כהרף-עין. הלא זה תלוי בחוויות שחווית בתוך אותה שעה
כי זמן הוא חיים. והחיים שוכנים בלב." מתוך מומו וגנבי הזמן- מיכאל אנדה
ינואר 2020
בימים האחרונים צללתי לתוך ספרה החדש והמקסים של אורית סנגופטה על מסעותיה בעקבות היוגה. זה גרם לי לחשוב על מסעותיי שלי בהודו. הרבה אנשים שואלים אותי על מורים מומלצים בהודו. לצערי או אולי לשמחתי המפגש שלי עם מורים מהודו היה בעיקר על דרך השלילה- כך למדתי להבין מי לא מתאים לי. בשנת 2000 ביקרתי לראשונה בהודו. למדתי דתות במזרח הרחוק באוניברסיטה ורציתי לחוות מקרוב את מה שלמדתי. מצאתי את עצמי מתנסה ומבינה שאינני במקום הנכון
למזלי את המורה שלי מצאתי פה קרוב, במרחק חצי שעה נסיעה
במסע השני להודו כבר ידעתי להגיע ללא תכנית או ציפיות. מצאתי את עצמי באשרם היפיפה של שרי אורבינדו בדלהי ואחכ בהימליה. בו שהיתי כמעט חודש. שיעורי היוגה היו מצחיקים לטעמי, אך העבודה היומיומית במטבח והמדיטציה בערבים העניקו לי את השקט שחיפשתי ולימדו אותי הרבה על הקשבה. את מסעי האחרון בהודו העברתי בכפר דייגים קטן, גרתי אצל משפחה הודית, ממנה למדתי שיעורים מאלפים בהכרת תודה, בנתינה, בהתמסרות לחיים
שם הבנתי שאין לי צורך בגורו הודי ושאת השיעורים הגדולים בהודו ניתן לקבל מהחיים עצמם. שעצם השהיה בין אנשים שהרוח והאמונה מנחה אותם בתוספת התרגול האישי שלי, הם המתנה הגדולה ביותר עבורי
מאחלת לכולנו שנמצא ונדייק את הדרך שנכונה ומתאימה לנו
דצמבר 2019
ימים של התחלת החורף, של התכנסות, של הרבה בית
בבת שלמה קוראים לי ה"עיזה בדרכים" עיזה -בשל נטייתי לקפץ ולהתעקש
בדרכים- כי אני אף פעם לא בבית
בימים אלו מסתיימת בצורה רשמית חופשת הלידה שלי ואני מבינה ומעקלת את גודל השינוי שחל בי ובחיי
נרגשת שוב לחקור את עצמי במרחב חדש- מרחב של אמהות, מרחב של בית
אחרי שנים בהן חקרתי כיצד ניתן להביא את היוגה ולתרגל אותה בעולמות של הפקה וניהול
מזמינה את עצמי להביא את היוגה למרחב של הורות
לומדת להתבונן בבתי גדלה, בלי לנסות לשנות, בלי יותר מדי מילים, פשוט להיות שם
בניסיון ליצור עבורה מרחבים של שקט וללמד אותה ואולי בכלל ללמוד ממנה
את היכולת להיות בתשומת לב
מאחלת לכולנו שנזכור שהחיים הם תרגול
הם תמיד יביאו לנו את התרגול שנחוץ לנו כרגע ואם נסכים לתרגל, זה אף פעם לא יהיה משעמם
אוקטובר 2019
המייל הפעם מוקדש לנשים שלא מצליחות להיכנס להריון- אשמח ואודה אם תוכלו להעביר לנשים רלוונטיות
לקח לי הרבה זמן לעכל ולרצות לחלוק את התהליך המורכב שחוויתי מול טיפולי הפוריות שעברתי
הסיבה שהיה חשוב לי לדבר על זה בפתיחות מול מצלמה, היתה התחושה שאין מספיק קולות שמייצגים את הקושי. ואין בארץ כמעט לגיטימיות לנשים להגיד שזה גדול עליהן - שהטיפולים האלה לא מתאימים להן. רציתי לחלוק את המסע שהביא אותי להחלטה להפסיק את הטיפולים ואת האופציות האחרות שנפתחו בפני.
מצרפת את הראיון ושולחת כוחות לכל הנשים שבדרך
ומאחלת שנה פוריה כרימון בכל התחומים
ספטמבר 2019
הורדתי הילוך. מה ששנים של יוגה לא הצליחו ללמד אותי
מלמדת אותי שדה קטנה ומתוקה שהתפרצה לחיי והפכה אותם לחלוטין
זה כיף! ומאתגר! כל יום מביא איתו אינסוף שיעורים של כאן ועכשיו
של לשחרר תוכניות ולזרום עם מה שיש, של להתבונן על דפוסים בחיוך
ובעיקר של לבחור. לבחור להנות מכל רגע. גם מהרגעים הקשים
כי שמחה היא בחירה וחשוב מאוד להזכיר לעצמנו את זה
אוגוסט 2019
כמה מילים על תרגול אישי
בשבוע האחרון השתנו חיי מהקצה אל הקצה
ברגע אחד הפכתי לאמא. בלי הריון, בלי בטן, בלי צירים - ברגע אחד
ממש כאילו הגיעה החסידה והנה אני אמא! לילדה מדהימה
מיותר לתאר את השינוי המטורף שהתרחש בחיי
ובתוך כל הכאוס הזה- בקבוקים, אמבטיות, ספונג'ה, חיתולים
בערך ב5 אני פותחת את היום- לפני שההמולה מתחילה, לפני השמש לפני הבכי של הבוקר
היום מתחיל עם כמה רגעים של תרגול. לפעמים זה שעה :) לפעמים 10 דקות
אבל הרגעים האלה הם קסומים וממלאים אותי בכוחות. ממליצה בחום
יולי 2019
רוצה לשתף בפרויקט, שמעסיק אותי מאוד בחודשים האחרונים
מצאתי את עצמי מוציאה תרגום לספר סיני עתיק לאור
אם אתם שואלים את עצמכם - איך זה קרה לי? לפני מותה של אמי היא השאירה לי ירושה.
היא הכניסה אותי בסוד האי צ'ינג- ספר סיני עתיק, שעוזר לנו לקבל החלטות בחיים
לימדה אותי להשתמש בו וביקשה שאעזור לה להוציא אותו לאור...ואז היא מתה.
בהתחלה רציתי להדחיק את הנושא. הרגשתי שיש לי מספיק עיסוקים גם בלי להוציא ספרים עתיקים לאור ולא היה ברור לי איך אני אמורה להתמודד עם ה"תיק" הזה
אך בשלב מסוים הבנתי שזה מסוג הדברים שלא כדאי לדחות
כשהתחלתי לצלול אל תוך הטקסט שאמי השאירה לי, גיליתי שהיא השאירה לי מתנה מדהימה
ששנים של התעמקות בפילוסופיה של היוגה הכינו אותי לעבודה עם שפת הסימנים של הספר המיוחד הזה
ושבדומה לאמי, ממש חשוב לי לחלוק את הספר עם כמה שיותר אנשים... כי אני בטוחה שהוא יכול לעזור להם...כפי שהוא עוזר לי
מצרפת כאן בהתרגשות את ההדסטארט לספר- http://bit.ly/2lL5Vh2
ממש אשמח ואודה אם תקחו חלק :)
יוני 2019
כבר כמה שנים שאני מתבוננת במערכת היחסים המורכבת שיש לי בין עשייה והרפייה
הרבה שנים שאני מעבירה על כך סדנאות ותמיד מרגישה שאני בעיקר מנסה ללמד את עצמי
זה ממש לא מובן מאליו מבחינתי ללמוד להרפות. כל פעם אני נדהמת מחדש כמה זה עדיין רחוק ממני
כותבת לכם כמה שורות מיוון. שוכבת פה במיטה, מול נוף מדהים ונזכרת שמי שלא יודע להרפות בזמן, החיים החכמים מגיעים ומכריחים אותו
ויפה שעה אחת קודם
מאי 2019
חולקת כמה מילים על פרוייקט מיוחד שאני שמחה להיות חלק ממנו
כבר שלושה חודשים שאת ימי ראשון אחה"צ אני מבלה בבית כלא. אני מלמדת שם קבוצה של כעשרים אסירים. רובם במאסרים ממושכים מאוד
אינני יודעת מה הם עשו בשביל להגיע לשם ומשתדלת לא לשאול. רוצה לראות רק אנשים. מפגש של עיניים, של נשימה, של תרגול משותף
מביאה להם מעבר לתנוחות, נושאים לשיחה- קארמה, חשיבות הנשימה, היכולת לעצור ולהמתין, ישיבה שקטה
שומעת מהם שבימים של תרגול, הישנים טוב יותר וכמה הם מחכים לשוואסנה בתום השיעור. רואה איך תנוחות שבהתחלה היו מביכות או קשות הופכות לשגרה
כבר שלושה חודשים שאני שם, וכל פעם מחדש, הרגע הזה שהדלת נסגרת מאחורי ואני "יוצאת לחופשי" ממלא אותי בהכרת תודה, שקשה לי להסביר
כל נסיעה באוטו מרגישה זכות, כל פעם שאני נכנסת לים אני מודה על כך שזה מתאפשר לי
רוצה להודות לליאורה קסל ושרון רוט מ"יוגה לכל" שפתחו לי דלת ועזרו לי להכיר צדדים חדשים בהוראה ובעצמי
לפרטים נוספים על הפרוייקט : https://www.yogaforall.org.il/copy-of-home
**********************************************************************
אם ברצונך לתרום לפרוייקט המדהים הזה [email protected]
אפריל 2019
כמה מילים על בחירות ועל יוגה
מבחינת היוגה - כל רגע בחיים הוא רגע של בחירה, מדובר כאן על בחירה במובן העמוק ביותר.
בחירה איך לקבל את מה שיש... האם להכיר תודה או להתבאס, האם לפעול או להמתין
עד כמה שאני מבינה את המסורת הזאת, בכלל לא מדובר על תשובות מוחלטות
במידה ונהיה בתשומת לב באותו הרגע, נדע בדיוק מה היא הבחירה ההולמת באותו הרגע.... אבל חשוב להכיר בזה שאנו בוחרים- כל הזמן
ובקשר לבחירות הקרבות, ההרגשה שלי בשנים האחרונות, שדווקא אנשי האמצע, נוטים להישאר בבית ולא לבחור
אותי זה מעציב, זה משאיר אותנו עם לא מעט קיצון
מקווה שכולנו ננצל את הזכות והחובה שלנו לבחור גם ביום שלישי וגם בכל רגע ורגע
ובכך בעצם ניקח אחריות על החיים שלנו, גם במדינה וגם בכל רגע ורגע
מרץ 2019
כותבת ביום הולדתה של אמי זכרונה לברכה, ומקדישה לה באהבה
מילים של הדלאי למה והארכיבישוף טוטו מתוך הספר המקסים "ספר האושר" שבצורה קצת משעשעת מדבר בעיקר על קשיים וסבל
מעניין להבין את הקו הדק המחבר בין השניים - האושר והסבל, לראות איך יש מקום לשניהם וכיצד במידה מסויימת הם תומכים האחד בשני
פעמים רבות אנו חשים שהסבל מטביע אותנו או שלא יגמר לעולם, אבל אם נוכל להפנים שגם הסבל יחלוף"
או כמאמר הבודהיסטים שהוא אינו קבוע, נוכל לשרוד את הקשיים יותר בקלות ואולי גם להעריך את מה שניתן ללמוד מהם, למצוא
בהם משמעות, כדי שנצא מהחוויה אצילי נפש ולא מרי נפש. מתהומות של סבל ניתן להגיע גם לפסגות של אושר
הנזיר והמלומד הבודהיסטי שנטידווה תיאר את מעלות הסבל. בזכות ההלם שגורם הסבל, אנו משילים מעצמנו את היוהרה
הסבל מוליד חמלה כלפי כל אדם אחר שסובל ובזכותו אנחנו נמנעים ממעשים שיגרמו סבל לאחרים" הוצאת כתר
ינואר 2019
בספר סידהרתה של הרמן הסה כתוב על 3 איכויות עיקריות המאפיינות את מי שיש לו תרגול כדרך חיים
היכולת להמתין, היכולת לצום (לא להיות נשלט ע"י התשוקה לעונג) והיכולת לשלוט במחשבה
אומרים שמי שיש לו אותן, מפצח את סוד החיים והכל כבר מגיע אליו
מרגישה שהחיים מזמנים לי אינסוף של שיעורים באיכות הראשונה- להמתין
וכמה לא טריביאלי זה להמתין
אני מתנסה בזה. מעניין מה יגיע...? כנראה שנותר רק ....לחכות
דצמבר 2018
רוצה לסכם את 2018, שבהחלט היתה השנה המאתגרת ביותר שחוויתי בחיי עד כה
עם מילותיו של באגוואן רג'ניש (אושו) שמילאו אותי השראה בימים קשים (בעריכה קלה) מקווה שימלאו גם אתכם
אנשים שואלים מדוע קיים העולם אם אלוהיו הוא נגדו; ולמה אלוהים זורק אותנו אל תוך העולם, אל תוך הקארמה, החטאים, הטעויות? מדוע הוא זורק אותנו? הוא יכול לגאול אותנו
זה בלתי אפשרי
בדרך זו נהיה רדודים ומלאכותים. עליך להיזרק לפינה הרחוקה ביותר של העולם, ואז תשוב. בשיבה הזו ישנו משהו- משהו זה, הוא גיבוש הווייתך
האומץ הרב ביותר הדרוש לך בעולם, הוא לקבל את מה שהחיים מציעים לך. לקבל זאת בצניעות עמוקה. כמתנה. גם את הדברים שהחברה קוראת להם מוטעים ורעים
כשאדם נע בסמטאות החשוכות של החיים, עיניו מסתגלות והוא מתחיל לראות את האור גם בחושך. יופי נמצא גם בלילה החשוך ביותר
אם בלילה החשוך ביותר תוכל לראות את הבוקר
אז ישנו יופי, אז השגת
אם בשפל הגדול ביותר תוכל לראות את הרם
אז הפכת להיות אמן של החיים
מתוך הטנטרה ההבנה העילאית
אוקטובר 2018
למדונה יש שיר שמלווה אותי כבר הרבה שנים, זה הולך ככה
I'm traveling down this road, watching the signs as I go
I think I'd follow the sun, isn't everyone just
traveling down their own road watching the signs as they go
I think I'd follow my heart- it's a very good place to start
וככה המסע שלי ממשיך, לפעמים זה מסע עמוק פנימה – להבין מה אני רוצה ומה אני צריכה, את מה צריך להניע וממה צריך להרפות
ולפעמים החוצה- נופים חדשים, אנשים שונים, שמשקפים לי את כל מה שקורה אצלי בפנים
מה שבטוח, זה משתנה כל הזמן ולרגע לא משעמם פה
ולמרות שחשבתי שזה הזמן לנסיעה גדולה, גיליתי שהמסע האמיתי כנראה מחכה לי דווקא פה
אז מצרפת כמה דברים שקורים בזמן הקרוב. מוזמנים להצטרף
ספטמבר 2018
פעם בכמה שנים זה קורה לי
אני מתחילה להרגיש כאילו הר געש קטן מתעורר בתוכי ואני יודעת שעוד רגע זה יצא החוצה... ויתרחש שינוי גדול
כשזה קורה אני מרגישה בדרך כלל, שאני כמו צופה בסרט בו הדברים קורים למישהו אחר, וכל מה שנשאר לי, זה לבצע את הפרוצדורות שמלוות את השינוי
אני זוכרת את התחושה הזאת בתוכי מהתקופה לפני שהקמתי את סטודיו נעים וגם מלפני שמכרתי אותו. לפני שהעברתי הלאה את יוגה ערבה והנה שוב הלבה שבבטן שלי מתחילה לרעוד
כנראה שבקרוב יגיע השינוי הבא
ועד אז ...החודשים הקרובים מלאים בסדנאות
אוגוסט 2018
זרעי קיץ , נישאים ברוח
מעירים זכרונות
מעוררים ערגונות
זרעי קיץ , באים בנחיריים
ורומזים איזה קיץ
הולך להיות
אני בימים של הרבה מדבר (לא נודע) סביבי ובתוכי
הרבה שנים שאני מכניסה באופן קבוע את המדבר לחיי...אולי כדי להזכיר לעצמי שהלא נודע נמצא שם תמיד. וגם השקט נמצא שם תמיד... והחוכמה היא כנראה לקבל ולתת מקום לשניהם. לעומס ולאי הנוחות שהלא נודע מביא אלינו לעיתים ...ולשקט שנמצא שם תמיד למטה מתחת לכל הדברים
בינתיים, אני מתבוננת ברוחות הקיץ ומנסה להבין, איזה קיץ הולך להיות
אחרי שגלי הקיץ יעברו אני מתחילה שנה של הרבה פעילות
מאי 2018
כבר הרבה זמן שלא כתבתי
במהלך השנים אני בוחנת את מערכת היחסים העדינה בין יוגה לבין שיווק של יוגה
אני מאמינה שכל מורה, בודק ובונה לו את ה"אני מאמין" האישי שלו בנושא המורכב הזה
מתוך שנים של בדיקה עם עצמי, הגעתי עם עצמי להבנה, שכשאני במקום שקט, אני יכולה לחלוק את הדברים שאני עושה בשמחה ובכיף ולא להרגיש שאני משווקת או דוחפת
ובתקווה, זה גם מתקבל כך
לעומת זאת, כשאני מנסה לעשות בכוח, כי הגיע סוף החודש או כי יש סדנה ממש בקרוב וחייבים, זה יוצא לי קצת עקום
בשנים האחרונות הבנתי שבמקרים האלה אני מעדיפה פשוט להרפות ולא לכתוב, להמתין לרגע שהרוח שוב תנשוף לי במפרשים ואז לכתוב בכיף
זה בהחלט מקום מעניין לניסוי ותהיה
מרץ 2018
כותבת לכם בהשראת מפגש בו הייתי אתמול עם פרסד רגנקר, מורה הודי מקסים, שמגיע לארץ פעם בשנה.
פרסד דיבר על החשיבות של הרחבת התרגול מעבר לתנוחות, לעבר תרגולי נשימה, מדיטציה, הפילוסופיה של היוגה וגם אל תוך החיים עצמם.
פרסד הזכיר, שמטרת התרגול היא למצוא מקום של שלווה שתמיד נמצא בתוכנו ואינו תלוי בנסיבות.
למקום כזה, לא בטוח שאפשר להגיע מתרגול של תנוחות בלבד....
אם אתם מתרגלים כבר תקופה (שנה ומעלה) ומרגישים שמה שתיארתי פה נוגע בכם והייתם רוצים להיחשף ולהעמיק ברבדים השונים של היוגה,
אתם מוזמנים בסופ"ש הקרוב (16-17 למרץ) לכנס השנתי של ארגון מורי היוגה ביפו.
פרסד יהיה שם ועוד כ30 מורים בכירים מהארץ והעולם. וגם אני מלמדת שם שיעור עם יותם.
חשוב לציין שהיום ב12:00 מסתיימת ההרשמה האינטרנטית לכנס!
מי שלא מספיק...מוזמן להצטרף אלינו לאירוע עצמו.
* אך הכרטיסים שימכרו בקופות יהיו טיפה יותר יקרים.
פברואר 2018
את השנה התחלתי בסדנה עם פול הארווי, מורה ותיק מאוד לויני יוגה
ספגתי ממנו הרבה דברי חוכמה. במיוחד נשאר איתי הרהור שהוא חלק איתנו על הצועדים בדרך היוגה והמודעות. הוא אמר שבד"כ מאוד נהוג במחוזותינו להיות קפדנים מאוד על כל מה שנכנס לנו לתוך הפה (מזון אורגני, טבעונות ואופנות תזונתיות שונות). פול אמר שככל שחולפות השנים, הוא חושב שאם הצועדים בדרך יקדישו אותה מידה של תשומת לב, גם למה שיוצא לנו מהפה ולא רק למה שנכנס, נהיה כולנו הרבה יותר מאושרים. זה בהחלט עורר בי הרבה השראה ואני מרגישה שלפחות מבחינתי יש כאן הזמנה חשובה לתרגול בנושא
ינואר 2018
כמי שחיה קרוב לטבע, אני מרגישה בימים אלו את האיכויות המיוחדות של החורף.
זמן של זריעת זרעים, של התכנסות, של דגירה.
מזמינה את עצמי ואתכם להחליט אילו זרעים נרצה לזרוע השנה...
בידיעה שמה שנזרע עכשיו, ינבט, ילבלב וייפרח בשנה הקרובה.
דצמבר 2017
חודש דצמבר מביא איתו ימים הקצרים, שמקיפים אותנו בהרבה שעות חושך
זה זמן מצוין להתכנס ולתת מקום למה, שנמצא בפנים
אך בו זמנית, כדי למצוא מקום של איזון לכל החושך הזה, זה זמן שחשוב להאיר בו
להאיר לעצמנו (לפנק את עצמנו בדברים שמשמחים אותנו) ואם נשאר לנו קצת אור אקסטרה...אז גם להאיר סביבנו